תחומי פעילות

העלאת הפריון וצמיחה מכלילה

העלאת פריון העבודה הוא אחד האתגרים המרכזיים של המשק הישראלי בהיותו הבסיס לעלייה בשכר, ולכן גם ברמת החיים. העלאת פריון העבודה בכל ענפי המשק מהווה גם בסיס לצמצום הפערים בחברה. מנופי שינוי ומנגנוני היישום שננקטו למען העלאת הפריון: מיזם ״אנשים עם מוגבלות״, מיזם מערכת המאי״ה - אבחון, יעוץ, השמה ומנהלת מרחב ההזדמנויות בירושלים.

התמודדות עם משבר התעסוקה

משבר הקורונה גרם לפגיעה בתעסוקה והייתה חריפה בהרבה מהפגיעה בתוצר. עובדים רבים הוצאו לחל"ת, והאבטלה הרחבה זינקה ל- 15.79% בממוצע שנתי. מנופי שינוי ומנגנוני היישום שננקטו למען ההתמודדות עם משבר התעסוקה: מנהלת המעסיקים, מיזם צוות עבודה גליל.

צמצום הפער הדיגיטלי בתקופת הקורונה

מנגנוני היישום שננקטו כמענה לאתגרי הפער הדיגיטלי: מיזם ״מחוברים״, מיזם ״העסק של כולנו״, מיזם ״מתחשבים״

עידוד כלכלה מקומית מקיימת

מנופי שינוי ומנגנוני היישום שננקטו למען קידום כלכלה מקיימת ומקומית: סיוע לעסקים קטנים במשבר, מיזם ״רכש מגוון״, מיזם לקידום קיימות סביבתית - זירת פחמן אחראית בישראל.

צמצום האתגרים החברתיים, אי השיויון והפערים בחברה הישראלית

מנופי שינוי ומנגנוני היישום שננקטו למען האתגרים החבריים: מיזם צמצום פערים ואי שיויון - נפגעי הקורונה החדשים, מיזם השפעה למיגור אלימות במשפחה.

חינוך והשכלה כתנאי למוביליות חברתית

אחד הגורמים המרכזיים לפריון העבודה הנמוך בישראל הוא הרמה הירודה של המיומנויות הרלוונטיות לשוק העבודה למרות כמות ההשכלה וגם הפערים ברמת המיומנויות בין קבוצות אוכלוסייה גבוהים במיוחד. מנופי שינוי שננקטו לשיפור המיומנויות: מיזם חינוך, השכלה והכשרה לאורך החיים (LLL), מיזם ״נשים לטכנולוגיה״.

מנופי השינוי ומנגנוני היישום

מיזם לקידום קיימות סביבתית – זירת פחמן אחראית בישראל

תמונה/וידאו

מטרת המיזם:

מיזם המעודד חברות לצמצום פליטות, לקזז פחמן ולקדם בכך השקעות במיזמים סביבתיים, כל זאת כהכנה לחיבור למהלכים בינלאומיים בתחום ולרגולציה צפויה בדומה לעולם של מס פחמן.

השיטה להשפעה:

  • הגברת המודעות לנושא בכנס אשר כלל עיסוק בהשקעות ירוקות, כלכלה מעגלית ושיתופי
    פעולה וכן, מיזמים לעידוד תחברוה דלת פחמן.
  • הקמת זירה המאפשרת לחברות המצמצמות פליטות להשקיע במיזמים לקיזוז פחמן
    בישראל ובכך, לעודד השקעות במיזמים סביבתיים תוך מתן מענה למהלכים בינלאומיים
    בתחום.

מה מתוכנן?

  • יצירת פלטפורמה דיגיטלית המאפשרת חיבור בין חברות עסקיות ליזמים סביבתיים, בהתאם לעקרונות הפעולה בה, במטרה לאפשר קיזוז פחמן בכפוף למהלכים קודמים לצמצום.

שותפים

נטפים

תאגיד מיחזור האריזות תמיר

משרד עו"ד הרצוג פוקס נאמן

נתיבי ישראל

מקורות

אסם- נסטלה

טבע

יוניליוור

החברה מרכזית - קוקה קולה

המכון הישראלי לדמוקרטיה

משרד להגנת הסביבה

משרד הכלכלה והתעשייה

מרכז השל לקיימות

הזירה הסביבתית

חיים וסביבה

יוזמת האנרגיה הטובה

מיזם מיגור אלימות במשפחה

תמונה/וידאו

מטרת המיזם

הפרויקט נועד לרתום את המגזר העסקי להיות מעורב בנושא, ולתת לו כלים מעשיים להיות שותפים לצמצום תופעת האלימות במשפחה מתלות כללית בבן זוג.

השיטה להשפעה

  • קמפיין ציבורי משותף של המגזר העסקי להעלאת מודעות ארצית לסוגים שונים נפוצים של אלימות
    (דגש- לא מיקוד באלימות קלאסית שברורה מאליה).
  • מתן מגוון כלים מעשיים למגזר עסקי להעלות מודעות, כלים לזיהוי והתמודדות, והפניה לטיפול
    (הסדרה קבועה של פעילות להטמעת מודעות בארגון לכלל העובדים/ות; קביעת אחראי/ת בארגון
    לנושא; קורס הכשרה בסיסית לאחראי/ת ועוד).
  • בהמשך: הכנת תכנית לקליטה מותאמת ורגישה לתעסוקה לנפגעות אלימות על מנת שיצאו לעצמאות כלכלית.

המחקרים נתונים שעמדו לרשות הצוות:

נעשה שימוש נרחב בנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, פרסומי מרכז אדוה “מאחורי המספרים” וממצאים של ארגון “שיתופים” בדבר השפעות הקורונה על תופעות האלימות במשפחה ופרסומי גופי ממלכתיים כגון משרד המשפטים, משטרת ישראל ועוד.

 

 

החדשנות בפרויקט:

  • מעורבות והירתמות המגזר העסקי להטמעת פעולות וולונטריות, שאינן מחויבות על פי רגולציה
    בתחום פרט רגיש לא מובן מאליו.
  • שיתוף פעולה רחב של המגזר העסקי יחד במגוון פעולות להעלאת מודעות ציבורית לנושא.

 

מה השגנו עד כה ומה מתוכנן?

  • נובמבר 2021 – השקה קמפיין ציבורי משותף של המגזר העסקי להעלאת מודעות
  • קיום פעילות פנים אירגונית להעלאת מודעות לכלל העובדים/ות
  • אימוץ והטמעת המדריך למיגור אלימות (על פי יעדי פעולה).
  • ינואר 2022 - התחלת תכנון תכנית לקליטה מותאמת לתעסוקה

שותפים

ד״ר פישר

גוגל

שטראוס

סודה סטרים

חברת החשמל

AIG

פתאל

אינטל

אל בוקרא

מיזם "נשים לטכנולוגיה"

תמונה/וידאו

מטרת המיזם

עידוד נשים להשתלבות במקצועות טכנולוגיים.

המיזם יתמקד בשלבי החיים של נשים בכניסתן לשוק ההשכלה והתעסוקה – משלב בחירת מגמת הלימוד בחטיבת הביניים, דרך השירות הצבאי והלימודים האקדמיים ועד להשתלבות בשוק העבודה. המיזם יתרום להגדלת היקף התלמידות הבוחרות במגמות פיזיקה ומדעי המחשב בתיכון וכן מגמות מדעיות וטכנולוגיות באקדמיה ובאמצעות. בכך, המיזם יתרום להעלאת היקף הנשים המועסקות בענפי הטכנולוגיה עילית. מימוש של מטרה זו יתרום להגברת הפריון, לצמצום פערים ולהעלאת שיעור הנשים בכוח העבודה בישראל.

השיטה להשפעה

יצירת תכנית רצף לאומית לעידוד נשים לבחירת מקצוע טכנולוגי באמצעות העצמה אישית, מנטורית, סיוע בלימודים ו- MODELING ROLE.

הפרויקט עדיין בשלבי תכנון

מה עשינו עד כה?

  • בוצע מיפוי של כלל התכניות והפעילויות לעידוד נשים לטכנולוגיה לצורך בניית קולקטיב אימפקט
  • נבנה האקו סיסטם של השותפים המרכזיים - המגזר העסקי, צה"ל, משרד החינוך, האקדמיה, המגזר השלישי

שותפים

תעשייה אוירית

אינטל

אלביט

PwC

פיליפס אלגוטק

מייקרוסופט

IATI

מיזם חינוך, השכלה והכשרה לאורך חיים (LLL)

תמונה/וידאו

מטרת המיזם

באמצעות תכנית “יוצרים עתיד” – הכנה לקליטה והצלחה בשוק העבודה

השיטה להשפעה

לדמיין עתיד – תוכנית לימודים לתלמידי ותלמידות כיתה ט’ (טרם בחירת מגמות), הכוללת חשיפה לתעשיות שונות, ופתיחת המחשבה להיצע ההזדמנויות. תכנית הלימודים תכלול רכיב השראה והעצמה באמצעות הקמת מאגר/ ספרייה של סיורים וירטואליים בתעשייה הישראלית המגוונת, בשילוב חקר עצמי של שוק העבודה ומפגשים עם דמויות מודל לחיקוי מהתעשייה.

 

להתכונן לעתיד – תכנית לימודים לתלמידי תיכון החל מכיתה י’ ואילך, להטמעת כישורים ומיומנויות “רכות” שנדרשים להצלחה בעולם העבודה: פתרון בעיות, עבודת צוות, לימוד עצמי.

 

הפרויקט עדיין בשלבי תכנון

שותפים

יוניליוור ישראל

מיקרוסופט ישראל

סנטריקל

קבינט החינוך הציבורי

מוסד שמואל נאמן

קרן ביחד (יואל קרסו)

מודל עשיית הטוב (אריסון)

מיזם צוות עבודה גליל

תמונה/וידאו

מטרת המיזם

יצירת מענה לצורכי המעסיקים לכוח אדם מיומן ואיכותי בגליל.

נתונים ומחקר מלווה

משרד הכלכלה והתעשייה, מינהל תעשיות ביצע מיפוי מפעלים הצפון הארץ במהלך משבר הקורונה, ניתח את הנתונים שעלו במיפוי ושיתף בממצאים את צוות העבודה. להלן תמצית הממצאים:

מטרת המיפוי כפי שהוגדרה:

לזהות אתגרים בשלוש רמות:

  1. רמת המפעל- פתרונות נקודתיים
  2. הרמה האזורית- שיתופי פעולה אזורית
  3. הרמת הארצית – פעולות ממשלתיות רוחביות

שלוש סוגיות מרכזיות: הון אנושי, רגולציה, חדשנות וייצור מתקדם

הסקירה בוצעה באמצעות ראיונות עומק במסגרת ביקורים בכ-60 מפעלי תעשייה באזור הצפון. הראיונות התקיימו עם מנכלים.ות של החברות או חברי הנהלה בכירה.

נושאים מרכזיים במיפוי:

  • התמודדות המפעל לאור משבר הקורונה הכולל התייחסות למחסור בתשומות, ביקושים וכוח אדם.
  • נטל רגולטורי
  • אוריינות ורמה טכנולוגית של מפעלים והעובדים
  • יישום כלכלה מעגלית
  • השקעות ותוכנית צמיחה של החברה
  • כוח אדם: מצב קיים, מחסור וצורך בהכשרות

עיקרי הממצאים:

  • עקב משבר הקורונה מרבית המפעלים דיווחו על פגיעה וירידה בביקושים.
  • חלק מהמפעלים היו מוכרחים להקפיא תוכניות צמיחה ולהעביר את מרבית התשומות להתמודדות עם המשבר.
  • אחד מהקשיים הבולטים היה אי וודאות, ולכן מפעלים מגוונים מבחינת שרשרת אספקה, לקוחות, ייצוא, נפגעו פחות.
  • הנטל הרגולטורי – עיקרו נובע מ’כיבוי אש’.
  • קיים פער ברמת הטכנולוגיה/ייצור מתקדם במפעלים כפי שהמנהלים והמנהלות מעידים על עצמם.

השיטה להשפעה – יצירת תכנית ייחודית של מינהלת המעסיקים לליווי עסקים

מה השגנו עד כה ומה מתוכנן להמשך?

  • הוקמה וועדת היגוי משותפת -רב מגזרית-, יו"ר- אייל מליס מנכ"ל תנובה
  • יולי- נוב' 2020: קוימו 5 מפגשים/סיורים במפעלים ופארקים לתעשייה להבנת הפערים בפריון
  • מיפוי משותף בתחומי הפריון עם משרד הכלכלה 6 פארקי תעשייה, 60 מפעלים
  • סביב משבר הקורונה: הובלת מיזם עם אשכול בית הכרם לתמיכה בעסקים הקטנים והבינוניים
  • בחירת POC אזורי לבניית שותפות מעסיקים עם מכללות: ארז ואורט (בראודה והנדסאים), משרד הכלכלה, זרוע עבודה, מינהלת המעסיקים, בשיתוף עמותת נובה המתמחה באסטרטגיה לבניית נתונים.
  • הרחבת המיזם לשאר האזורים והובלת תפיסת פריפריה במינהלת המעסיקים תוך בניית מטריצה על התוכניות והשותפים הפועלים בגליל ובנגב בתחום התעסוקה.

שותפים

תנובה

רפאל

חברת חשמל

ויסוצקי

פארק ההייטק בר לב

פלוריסטים

דור כימיקלים

מטבחי רגבה

כנפית

טחינה אל ארז

רתם גז טבעי בע״מ

נתיבי ישראל

מקורות

משרד הפנים

משרד הכלכלה והתעשייה

משרד העבודה, הרווחה ושירותים החברתיים

המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל

ועוד מספר רב של עמותות, אשכולות אזוריים, קרנות פלינתרופיה וגופי אקדמיה

הקמת מערכת המאי"ה

תמונה/וידאו

מטרת המיזם

מערכת המאי”ה – אבחון, ייעוץ , השמה ומינהלת מרחב ההזדמנויות בירושלים. מטרת המערכת היא חיבור מיטבי בין פוטנציאל ההון האנושי במדינת ישראל, בדגש על צעירים, לבין הביקושים בעולמות התעסוקה, ההשכלה וההכשרה המקצועית באמצעות מערכת דיגיטלית, ראשונה מסוגה, המחברת באופן מיטבי בין צרכי המשק לבין היצע מועמדים.ות למסלולי הכשרה, השכלה ותעסוקה בשיח של אבחון והכוונה מבוססים כישורים ומיומנויות. המערכת מייצרת תשתית לליווי הפרט, הגופים ה”דורשים” (מעסיקים, מוסדות לימוד) הגופים ה”מלווים” (רשויות, עמותות ועוד) לאורך תהליך בירור רצונותיו.יה, יכולותיו.יה והאופציות העומדות בפניו.ה בהתאם למסלול הנבחר.

החברה המובילה – פיתוח משותף של חברת אדם-מילא והפורום הכלכלי חברתי.

מה השגנו עד כה ומה מתוכנן להמשך

  • המערכת אופיינה ונמצאת בתהליכי פיתוח מתקדמים, והיא צפויה לעלות לאוויר בזמן הקרוב.
  • התנעת הפיילוט בירושלים, כאשר המאי"ה תהווה את הבסיס ליצירת רצף לליווי חיילים וחיילות משוחררים.ות במעבר מיטבי מהצבא לעולמות הלימודים והתעסוקה. התועלות שיושגו מהפיילוט הירושלמי – אפשרות בחירת מקצוע )לימודים/תעסוקה( מותאמת לפוטנציאל האישי ולביקוש בשוק העבודה; הורדת אחוז הנשירה מלימודים במוסדות אקדמיים בעיר; שילוב בתעסוקה איכותית בירושלים; צמצום הגירה שלילית של צעירים וצעירות מהעיר, כאשר חיילים.ות משוחררים.ות ירושלמים בוחרים.ות ללמוד ולעבוד בעיר לאחר השירות הצבאי במקצועות מתאימים להם.
  • הרחבת הפיילוט לפרויקט ארצי התורם להעלאת הפריון, לאחר הטמעת תובנות מהפיילוט והרחבת המענים בהתאמה.

שותפים

חברת אדם-מילא

עיריית ירושלים

הרשות לפיתוח ירושלים

מרכז צעירים ירושלים

מוסד שמואל נאמן של הטכניון

המרכז לשלטון אזורי

חברת פילת

בנק הפועלים

שטראוס

מיזם "אנשים עם מוגבלות"

תמונה/וידאו

מטרת המיזם

יצירת מנגנוני עידוד וסיוע לעסקים בהעסקת אנשים עם מוגבלות

אדם עם מוגבלות מוגדר כ”אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים”. (סעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות( בישראל חיים כ 5.1 מיליון אנשים עם מוגבלות (ברמות שונות ובמגוון מוגבלות),
1.1 מיליון מתוכם בגילאי 20 ומעלה.

עוד קודם למגפת הקורונה – שיעור העסקה נמוך יותר לאנשים עם מוגבלות ביחס לאוכלוסייה ללא מוגבלות. ככל שהמוגבלות חמורה יותר, יותר אנשים ונשים משתייכים לרמות שכר נמוכות. על פי פרסומי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ונתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 17% מהאנשים עם מוגבלות דווחו שהם מתקשים לכסות הוצאות חודשיות (מזון, לחשמל, לטלפון ודומיהם), כאשר 24% מדווחים שחוו תקופות של עוני בחייהם.
עם פרוץ מגפת הקורונה וההחלטה על הסגר הראשון – 65% מהעובדים והעובדות עם מוגבלות הוצאו לחופשה, פוטרו או שהופסקה פעילותם. על פי הפרסומים עלה כי הוצאו לחל”ת פי 8.3 עובדים עם מוגבלות ביחס לעובדים.ות ללא מוגבלות. בתום הסגר הראשון, הושבו לעבודה פי 2 עובדים.ות ללא מוגבלות.
מטרת המחקר כפי שהוגדרה: איתור של מגוון יוזמות סיוע בעולם לאנשים עם מוגבלות, תוך סיווג היוזמות לפי קריטריונים רלוונטיים.

השיטה שנבחרה להשפעה

תפיסה:

מיקוד בצורך עסקי/כלכלי ולא חסד, מיקוד בחוזקות ולא בחולשות, מעבר מהתערבויות נקודתיות ל- ECOSYSTEM רחב ומתפתח וכך גם שינוי מתפיסת פתרונות SIZE ONE ל- TAILORMADE.

לפעולה:

  • תכלול תוכניות קיימות וחדשות לכדי תכנית-גג אחת, הסתכלות על התהליך כרצף ומיפוי של עסקים ועמותות בעובדים עם מוגבלות.
  • מיקוד ב”מסע הלקוח” של המעסיק ושל העובד כדי להבטיח תשתיות תומכות לאורך התהליך.
  • מיקוד באוכלוסיית אנשים ונשים עם מוגבלות לפי סוג ורמת מוגבלות וסיכויי השמה והפנייתם לענפים חזקים.
  • יצירת מסלול רצף לשילוב מקצועי בצה”ל ובתעסוקה לאחר השירות.

מה השגנו עד כה?

  • מחקר, מיפוי ואיסוף נתונים מהארץ ומהעולם ומיישום תוכניות בישראל
  • למידה משותפים מכל המגזרים על העשייה הקיימת, על שאיפות, הצלחות וכישלונות
  • סימון אתגרים, הזדמנויות וכיוונים להמשך
  • הגדרה של תמונת ההצלחה המשותפת
  • מיקוד במה חדש בתהליך ומה יביא לשינוי
  • הרחבה מתמדת של בסיס השותפים לעשייה מכלל המגזרים
  • ביסוס שת"פ עם זרוע העבודה בפעילות איפיון אתר "עבודה נגישה" משודרג בהסתכלות על צרכי המעסיקים מחד ושל ארגונים מקדמי תעסוקה מאידך. בדגש על מאגר מועמדים ומשרות לאיוש
  • זיהוי כלים נוספים לקידום הכשרה, השכלה והשמה של אנשים עם מוגבלות במשק והתנעת תהליכים להתאמתם לדרישות היחודיות של תחום חשוב זה (לדוגמא מאי"ה – אשר מתוארת באתר).
  • מה מתוכנן להמשך? המשך הפעילות ויישום התפיסה באופן שתתרום לגידול בכמות ובשיעור של 5% של האנשים ונשים עם מוגבלות המועסקים.ות בישראל בשנתיים הקרובות.

מיזם ״העסק של כולנו״

תמונה/וידאו

מטרת המיזם

תוכנית לקידום טרנספורמציה דיגיטלית אשר נבנתה במיוחד עבור עסקים קטנים מתוך מטרה לפשט את תהליך המעבר לדיגיטל באמצעות הקניית ידע וכלים בצורה פשוטה ו”בגובה העיניים”.

השיטה להשפעה

תוכנית מותאמת אישית לבעלי עסקים קטנים הניתנת ללא עלות לתקופה של 3 חודשים. במסגרת התוכנית בעלי העסקים מקבלים גישה למערך ההדרכה המקוון של התוכנית הכולל עשרות קורסים על דיגיטציה המועברים ע”י אנשי מקצוע בחברות היי טק מובילות. התכנים מחולקים לכמה תחומי תוכן: ניהול ושירות לקוחות, אופרציה עסקית ותקשורת פנים ארגונית, התנהלות פיננסית, נכסים ומוצרים דיגיטליים, שיווק ופרסום, מכירות ותשלומים, לוגיסטיקה ושילוח. ההדרכות כולן מוקלטות וניתנות לצפייה בכל עת באתר התוכנית. בנוסף לרכישת ידע, כל העסקים שנכנסים לתוכנית מלווים אישית ע”י סטודנט.ית שהוכשרו במיוחד 50 ויסייעו לעסק להציב ולהגיע ליעד דיגיטלי.

מה השגנו עד כה ומה מתוכנן להמשך

  • מחזור 1 של התוכנית נערך בין אוקטובר 20 עד ינואר 21 .בתוכנית השתתפו מאות עסקים. בסקר שנערך בקרב 100 מתוכם, בטווח ציונים של 1 עד 10 נמצא כי רמת שביעות רצון כללית מהתוכנית הייתה 4.9 ,מידת הסבירות שימשיכו לפתח יכולות דיגיטליות בעקבות התוכנית- 4.9 ,תחושת ביטחון בהובלת תהליכי דיגיטציה בעסק בעקבות התוכנית- 3.8.
  • מחזור שני הפועל בקרב מאות עסקים קטנים מ 20 רשויות מקומיות, מאילת ועד רמת הגולן, עתיד להגיע לסיומו בחודש הקרוב. התכנון להמשך הוא להנגיש את תכני התוכנית לכלל בעלי עסקים קטנים מכל הארץ.

שותפים

פייסבוק ישראל

התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית

מרכז השלטון המקומי

קרן שמש מקבוצת עוגן

Wix

Fiverr

Lightricks

מיזם ״מחוברים״

תמונה/וידאו

מטרת המיזם

פלטפורמה דיגיטלית ייעודית לאזרחים ותיקים שפותחה על ידי ‘אינטל’ ומאפשרת תקשורת נגישה בווידאו.

השיטה להשפעה

לקראת חג הפסח 2020, ועל רקע התפשטות וירוס הקורונה והנחיות משרד הבריאות, שהגיעו בעקבותיה, עלה כי קשישים וקשישות רבים.ות בישראל יחגגו את החג בגפם. בזכות פיתוח טכנולוגי חברתי של ‘אינטל’, התאפשר למאות קשישים וקשישות לשוחח עם בני משפחתם בשיחת וידאו, וזאת בלחיצת כפתור אחת בלבד, בנוחות ובקלות, ולהפר את הבדידות.
הפתרון התבסס על טאבלט, שעבר תהליך של ‘חדשנות הפוכה’ במסגרתו הוסרו ממנו פונקציות מיותרות, כדי לא לבלבל את הקשישים והקשישות. לאחר חיבור המכשיר לחשמל, כל שצריך.ה הקשיש.ה לעשות הוא לבצע לחיצה אחת על כפתור ההפעלה שמחברת אותו.ה מיידית לשיחת וידאו עם בני המשפחה.

 

שותפים למיזם
אינטל, חברת סלקום בתרומה של מאות כרטיסי SIM הכוללים אינטרנט בלתי מוגבל לשנה ומערכת ניהול. חברת ‘משי טכנולוגיות’ תמכה בהרכבת המוצר בהתנדבות. בהמשך הצטרפו למיזם ‘מפעל הפיס’ השלטון המקומי ומשרד העבודה והרווחה.

מה השגנו עד כה?

  • אלפי קשישים וקשישות ברחבי ישראל קיבלו את המכשירים וקיימו באמצעותם קשר עם בני משפחתם לאורך משבר הקורונה.

שותפים

אינטל

סלקום

משי טכנולוגיות

מפעל הפיס

משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

השלטון המקומי

הקמת מנהלת המעסיקים

תמונה/וידאו

מהי מנהלת המעסיקים?

שותפות של זרוע העבודה, נשיאות המגזר העסקי, משרד האוצר והסתדרות העובדים, בהובלת הפורום הכלכלי חברתי, המוכוונת לספק למעסיקים את המענה המותאם ביותר עבורם בתחומי ההכשרות המקצועיות וגיוס עובדים.ות מיומנים.ות.

מטרת המיזם

  • מטרת העל של המיזם – לשמש כ”מוניטור נושם” לעולם התעסוקה
  • מטרת המיזם בטווח הקצר – סיוע בצמצום היקפי האבטלה על רקע מגפת הקורונה, באמצעות חיבור מיטבי ומדויק בין הצרכים המשתנים של המעסיקים, לבין יכולות, כישורים ומיצוי פוטנציאל של עובדים.ות אשר נפלטו ממעגל העבודה עקב המגפה והמשבר הכלכלי.
  • מטרתו המיזם בטווח הבינוני וארוך – העלאת הפריון והצמיחה במשק הישראלי באמצעות מתן מענה מותאם לביקוש לכוח אדם מיומן ומקצועי באמצעות תכנית רצף חינוכי והכשרתי המשלב בין לימוד (פרונטלי ומקוון) להתנסות ממשית אצל המעסיקים.

יעדי המיזם

  • חיבור בין היצע לביקוש בשוק העבודה במטרה להגדיל את שיעורי התעסוקה בעקבות משבר הקורונה ולהשיג את יעדי התעסוקה הממשלתיים בניית מודלים של הכשרות המותאמות לצרכי המגזר העסקי.
  • קידום תוכניות להכשרת וחיזוק ההון האנושי מותאמים לצרכי המעסיקים ובשיתוף איתם הנגשת מידע, תהליכים וכלים רלוונטיים למעסיקים לשם מימוש ההון האנושי בארגון.
  • חיבור ויצירת ממשקי עבודה בין זרוע העבודה למעסיקים.

שותפים של הפורום במנהלת

קרן ביחד

קרן פטריק ולינה דרהי

התאחדות הקבלנים ובוני הארץ

איגוד הבנקים

תנובה

קרן גרוס

מטרת המיזם וחזון

משבר הקורונה והמעבר המהיר ללמידה מרחוק הציפו את הצורך ההכרחי והמיידי לאפשר לכל תלמיד ותלמידה בישראל גישה למחשב אישי לצרכי למידה. ״מתחשבים״ היא יוזמה ישראלית התנדבותית שהוקמה בברכת נשיא המדינה ובלווי צוות יועציו, לאיסוף, השמשה והפצה של מחשבים מחודשים הפועלת תוך תיעדוף צרכים בראייה לאומית רחבה. גם אחרי הקורונה, ברור כי הצורך במחשבים לילדים לא מאחורינו, ומחשב בבית מהווה כבסיס למוביליות חברתית וצמצום פערי אי שוויון.

 

סגירת הפער הדיגיטלי בישראל, בקרב משפחות במצב סוציו אקונומי נמוך. חלוקת מחשב לכל בית בישראל הזקוק לו, ממשפחות עם ילדים בגיל חינוך ועד לחיילים, סטודנטים, אזרחים ותיקים ועוד. בנייה ושימור של פלטפורמה לאומית לחלוקת מחשבים, המבוססת על התנדבות, שמירה על הסביבה וקיום בר קיימא. פלטפורמה אשר מאחדת את כלל החברות במשק, לתרומת מחשבים מרוכזת.

 

 

השיטה להשפעה - המיזם מחולק ל-3 שלבים:

איסוף – המיזם קולט מחשבים וציוד היקפי משומשים ותקינים מעסקים, ארגונים, משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות, בעזרת עמותות ומתנדבים בכל רחבי הארץ יחד עם העמותות שינוע חברתי ופרויקט יוסף.. המטרה היא להרכיב ולהשמיש מערכות מחשב מלאות כך שגם חלקים חלופיים וציוד היקפי יסייעו במאמץ בתנאי שהם תקינים.

שדרוג – מעבדות המתנדבים.ות של המיזם דואגות להשלים ולשדרג, את הציוד הנתרם כך שהתלמידים.ות יקבלו מערכות מחשב מלאות, איכותיות ותקינות שעומדות בתנאי הסף שהוגדרו, ציוד נלווה חדש,, מערכת הפעלה וחבילת Office .גם לאחר המסירה, המתנדבים.ות שלנו מציעים.ות שירותי תמיכה טכנית ובמקרה של תקלה ב-6 החודשים הראשונים, ייעשה מאמץ לתקן או להחליף את המחשב.

הפצה – מערכות המחשב המשודרגות, נמסרות לתלמידים ולתלמידות דרך בית הספר והרשות המקומית תמורת דמי השתתפות סמליים המשולמים למערכת תוך ליווי פדגוגי שנועד להבטיח שהמחשבים אכן ישמשו לצרכי למידה. חלוקת המחשבים נעשית מתוך תיעדוף צרכים בראיה לאומית רחבה, על פי קריטריונים אחידים ומוסכמים, שנקבעים עי רשימות של משרד החינוך, המשרד לשוויון חברתי ומשרד הרווחה. המערך הלוגיסטי של “מתחשבים” ושיתוף הפעולה הרחב מבטיחים שמערכות המחשב יגיעו למי שבאמת הכי זקוקים להם. המשפחות מקבלות את המערכת המלאה ללא תמורה.

עשרות חברות שותפות אשר תורמות מחשבים ולוקחות חלק פעיל בתמיכה במיזם, באיסוף, שדרוג וחלוקת המחשבים.

מה השגנו עד כה ומה מתוכנן להמשך?

  • עד כה כבר חולקו כ10,000 מחשבים.
  • יעד של השמשה וחלוקה של 100,000 מערכות מחשוב לכל תלמיד ולתלמידה הזקוקים להם עד סוף 2023

שותפים:

ווסטרן דיגיטל ישראל

מגדל שוקי הון

2B Friendly

DELL

עמותת עתידים

WIX

פתחון לב

אלביט

תעשייה אווירית

החברה המרכזית למשקאות - קוקה קולה

מחשבה טובה

שינוע חברתי ופרויקט יוסף

ידידים בדרכים

תנועת הצופים

תנועת אחריי

תנועת בני עקיבא

תאגידי המיחזור המורשים

אקולוגיה לקהילה מוגנת

עמותת ניצן

משרד החינוך

משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

נפגעי הקורונה החדשים

תמונה/וידאו

מטרת המיזם:

למנוע את כניסתם של נפגעי ונפגעות הקורונה למעגל העוני תוך חיזוק החוסן הקהילתי המקומי של אזרחי ואזרחיות ישראל.

השיטה להשפעה:

יישום של מיזם (מבית CI) העוסק בזיהוי, אבחון ומתן מענה לנפגעי.ות הקורונה החדשים במודל המשלב את הרשות המקומית, העסקים והנפגעים.ות בקהילה המקומית.

מה השגנו עד כה ומה מתוכנן?

  • הפרויקט נכנס לפיילוט בבת ים ובאריאל ובהתאם לתוצאות שיושגו הכוונה היא לקדמו מול רשויות מקומיות נוספות להרחבת היישום לרמה הלאומית.
  • הפיילוט נערך בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות המקומיות ועל פי תוכנית פעולה מובנית, מדדים להצלחה ואבני דרך מוגדרים.

שותפים:

הקרן לערבות הדדית

חמי פרס

חברת מנפאואר

אדם-מילא

פילת

בנק הפועלים

עמותת פעמונים

עמותת חסדי לב

FMR

אסם-נסטלה

DELL

נטפים

טחינה אל-ארז

AppsFlyer

HOT

HERTZ

אנגלו סכסון

ד״ר פישר

סיסקו

תיגבור

קרן ברידג'ס ישראל

AstraZeneca

מזרחי טפחות

שופרסל

קרסו מוטורס

סיוע לעסקים קטנים במשבר

תמונה/וידאו

מטרת המיזם:

סיוע לעסקים קטנים מול אתגרי נזילות ומוסר תשלומים נמוך בחלק ניכר מהמשק, אשר לעיתים אף מעמיד בסיכון את השרידות העסקית עצמה.

 

תמצית תוצרי המחקר המלווה שבוצע על ידי קבוצת Sparks, בשיתוף חברת Meidata

  • מטרת המחקר כפי שהוגדרה: גיבוש נתונים בדבר היקף העסקים הקטנים בישראל, נתוני שרידות עסקית ומצב המשק ויוזמות אפשריות בדבר סיוע לעסקים הקטנים בהקשר למוסר התשלומים, בהתבסס על השוואה בינ”ל.
  • ערב משבר הקורונה, נכון ל 2019 – היו בישראל כ- 614,100 עסקים פעילים עם כ-4 מיליון משרות שכיר במשק. ב 92% מהעסקים בישראל מועסקים עד 20 משרות שכיר, לרבות עצמאים, כ-60% מהתוצר העסקי בישראל הוא מעסקים עם פחות מ 100 משרות שכיר, כ-50% מהמועסקים בישראל (שכירים) מועסקים בחברות עם 1 עד 100 משרות שכיר. עצמאים המהווים 60% מהמשרות במגזר העסקי.
  • מאז פרוץ המשבר ועד תום הרבעון השלישי של 2020 (עת פרסום נתוני המחקר), ישראל בלטה לרעה בירידה של 10.1% בצריכה הפרטית בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה (ביחס
    לתקופה מקבילה ב 2019), יותר מרוב מדינות ה OECD. נכון לחודש נובמבר, מדד אמון הצרכנים
    היה בכ 20% (מעיד פסימיות צרכנים), זאת ביחס ל-18% – בגוש האירו. גם הממשלה הרחבה לא הגדילה את הביקוש שלה למוצרים ושירותים מקומיים, כאשר העדר תקציב המדינה אף האט את קצב ההוצאה הממשלתית.
  • מאז פרוץ המשבר, המשק עבד הרבה פחות מכושר הייצור שלו, בשל ירידה
    הדרמטית בביקוש המצרפי יחד עם מגבלות היצע בשל הנחיות הממשלה לריחוק חברתי.
  • נכון לאוקטובר 2020 כ-44% מהעסקים הקטנים ובינוניים דיווחו על פגיעה בפדיון בהיקף העולה על 50% מפדיון החברה בסגר הראשון, ו- 24% בסגר השני – זאת לעומת העסקים הגדולים כש 22% בסגר הראשון ו- 11% דווחו על פגיעה ביחס דומה 30% בלבד הוא שיעור אחוז אישור הבקשות להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים על ידי הבנקים (נכון לאוקטובר 2020). כ-40% מהעסקים מדווחים שלקחו אשראי עד כה, וכ 40% דווחו שהם זקוקים לאשראי גם כיום.
  • ההערכה היא כי ללא מתן הלוואות ומענקים אשר יאפשרו לגשר על משבר הנזילות והירידה החריפה
    במכירות, ב 2020 כ- 15% מהעסקים בישראל עלולים להגיע לחדלות פירעון / סגירה, רובם המוחלט עסקים קטנים ובינוניים.

 

זוהו מספר אפשרויות פעולה אפשריים ליישום בישראל, כאשר המומלצות היו אלו:

  • עידוד תשלומים לעסקים קטנים ללא דיחוי והקלה על קשיי תזרים המזומנים.
  • הגברת הרכש מחברות ועסקים קטנים ומקומיים על ידי החברות הגדולות. תמיכה במיזם לעידוד
    רכש מגוון (מיזם נפרד).
  • יצירת קניון דיגיטאלי לעסקים הקטנים וקידומם ברשת. חיזוק מיזמים קיימים המובלים ע”י
    חברות כדוגמת גוגל.
  • ריכוז מידע בדבר מיצוי זכויות והטבות לעסקים הקטנים
  • גיבוש מסלולי מענקים והלוואות עסקים גדולים לעסקים קטנים B2B .גיבוש פתרונות עם קרן
    עוגן אשר הועמדו לרשות חברי הצוות.

השיטה שנבחרה להשפעה:

  • קיצור ימי תשלום לעסקים קטנים שהינם ספקים לחברות המובילות בישראל, זאת, באמצעות
    חתימה על אמנה לתשלום של שוטף + 30 ושינוי תהליכי הרכש בהתאמה.
  • האמנה כבר אומצה ע”י המנהיגות העסקית של מנוף השינוי והיא מיושמת כבר עתה, כאשר הכוונה
    היא להמשיך ולצרף עוד חברות לאמנה.

מה מתוכנן?

  • קמפיין להרחבת מעגל החברות החתומות על האמנה ואשר מבצעות התאמה בתהליכי הרכש לקיצור ימי תשלום לעסקים קטנים לשוטף + 30 יום. הוגדרו מדדי הצלחה בהתאם.

שותפים:

בנק הפועלים

Hertz

מגדל שוקי הון

MAX

גוגל

נתיבי ישראל

פייסבוק

קליל

תאגיד מיחזור האריזות תמיר

מקורות

יוניליוור ישראל

קרן שמש

קבוצת קרן עוגן

משרד הכלכלה

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים

מיזם רכש מגוון

תמונה/וידאו
קישור לעמוד WESOURCE

מטרת המיזם:

סיוע לעסקים קטנים מול אתגרי נזילות ומוסר תשלומים נמוך בחלק ניכר מהמשק, אשר לעיתים אף מעמיד בסיכון את השרידות העסקית עצמה.

השיטה להשפעה:

  • הקמת פלטפורמה המנגישה לתאגידים חיבור לספקים מגוונים שהוגדרו כעסקים בבעלות של מעל %50 מאוכלוסיות הנמצאות בתת ייצוג במשק הישראלי, ו/או מעסיקים אוכלוסיות בתת תעסוקה.
  • ליווי התאגידים בתהליך הטמעת מדיניות לקידום רכש מגוון: הגדרת היקף הרכש מספקים מגוונים ויישום והטמעה של שגרות עבודה.
  • ליווי הספקים המצטרפים למיזם ומתן סיוע בפיתוח מסוגלות עסקית.
  • הגדרת סדרת קריטריונים שמבטיחים הצטרפות ספקים מגוונים יציבים עסקית לפלטפורמה כדוגמת ותק של 3 שנים ומעלה, העסקת מעל ל-3 עובדים , רישום כחוק, מחזור שנתי של 500 אלף עד 20 מיליון ₪ ועוד.

האוכלוסיות המוגדרות בתת ייצוג הן:

נשים; מיעוטים (ערבים, בדואים, צ‘רקסים, דרוזים); חרדים; יוצאי אתיופיה ועולים חדשים (לפי הגדרת משרד הקליטה); אנשים עם מוגבלות; להט“ב; עסקים אשר ממוקמים באזורי הפריפריה הגיאוגרפית /חברתית ע“פ הגדרת הממשלה; עסק בבעלות קהילתית עמותה /חל“צ /קואופרטיב/עסק עם מנגנון תמיכה כספית-חברתית מובנה בבסיס הפעלתו; עסקים אשר מעסיקים אוכלוסיות מודרות כמדיניות (חרדים, ערבים, דרוזים, צ‘רקסים, יוצאי אתיופיה, אנשים עם מוגבלות, מבוגרים מעל 50 וכן נוער בסיכון ואסירים משוחררים). העסקים המגוונים עוברים תהליך בחינת נאותות לקבלת תו עסק מגוון.

 

מה השגנו עד כה ומה מתוכנן להמשך?

  • כבר עתה, הצטרפו לפורטל הדיגיטלי הייעודי של מיזם WESOURCE מעל ל-45 תאגידים מובילים
  • במערכת יש מעל ע- 450 עסקים מגוונים שעוסקים ביותר מ-95 תחומי תעסוקה שונים
  • הרחבת מאגר התאגידים והעסקים המגוונים במערכת
  • קידום השימוש במערכת
  • מעקב אחר סגירת עסקאות רכש בין בעלי עסקים במיזם
  • עידוד תאגידים להגדרת יעדי רכש מגוון
  • הגדלת מאגר הספקים המגוונים ועוד

שותפים:

עמותת יסמין

ציונות 2000

קבוצת שטראוס ישראל

בנק הפועלים

חברת בינגה